איך לבצע ליטוש בצורה הנכונה?
במאמר שלפניכם מוצג תהליך הליטוש כולל כל העקרונות מההתחלה עד הסוף.
חשוב לציין שזו הדרך המומלצת בקורס הנגרות בדיגיטלי והיא נכונה לעבודות רבות אחרות שתעשו גם מעבר לקורס.
אז מה זה ליטוש בעצם?
– ליטוש הוא תהליך שאנחנו מעבירים עץ כדי להביא אותו ממצב לא נעים למגע, עם סיבים, דוקרני ומחוספס למצב שהוא נעים וחלק למגע. בליטוש נכון אפשר להביא את התוצר המוגמר שלנו ממש למגע שמזכיר פלסטיק או זכוכית!
כדי ללטש עץ אני צריך משהו שנקרא “נייר לטש” או “נייר זכוכית”
נייר זכוכית, הידוע גם כ”נייר שיוף” או “נייר לטש”, הוא כלי עבודה נפוץ המשמש לליטוש משטחים שונים, ביניהם עץ, מתכת, פלסטיק ואבן. הוא מורכב מיריעת נייר או בד שעליהם מצופה חומר שוחק, כמו גרגירי זכוכית. גודל החלקיקים השוחקים קובע את רמת גסות הליטוש.
איך אני יודע מה רמת הגסות של הנייר איתו אני עובד?
על כל נייר לטש בצד האחורי יש את האות – P באנגלית ומספר. המספר הזה מייצר בעצם את כמות הגרגירים שיש על כל אינץ’ רבוע בנייר הספציפי הזה. מכאן ניתן להסיק שככל שעל כל אינץ’ רבוע יש פחות גרגירים הם בהכרח יהיו גדולים וגסים יותר. וככל שיש יותר גרגירים על כל אינץ’ רבוע הם יהיו קטנים ועדינים יותר. על אותו שטח של אינץ’ רבוע אם יש לי 80 גרגירים ואם יש לי 320 גרגירים יש הבדל בגודל וברמת העדינות.
מקובל להתייחס לרמות הגסות של הניירות בערך בסדר הזה:
- גרגיר גס (80-120): משמש להסרת פגמים משמעותיים, חריצים עמוקים ושאריות צבע ישן.
- גרגיר בינוני (150-220): משמש להחלקת המשטח ולהסרת פגמים קטנים יותר.
- גרגיר עדין (240-320): משמש להשגת גימור חלק ומושלם.
- גרגיר מבריק (400 ומעלה): משמש להשגת גימור מבריק וזוהר.
ליטוש הדרגתי הוא טכניקת ליטוש חשובה המבוססת על שימוש בנייר זכוכית בדרגות גסות הולכות ופוחתות. מטרתה להשיג גימור אחיד וחלק, תוך הסרת פגמים באופן הדרגתי ומונע היווצרות סימני שפשוף גסים.
כיצד מבצעים ליטוש הדרגתי נכון:
- התחילו בליטוש גס: השתמשו בנייר זכוכית גס (80-120) כדי להסיר פגמים משמעותיים, חריצים עמוקים ושאריות צבע ישן. הקפידו ללטש בכיוון סיבי העץ.
- המשיכו בליטוש בינוני: לאחר הסרת הפגמים המשמעותיים, עברו לנייר זכוכית בינוני (150-220) כדי להחליק את המשטח ולהסיר פגמים קטנים יותר. הקפידו לשמור על כיוון ליטוש אחיד.
- סיימו בליטוש עדין: בשלב הסופי, השתמשו בנייר זכוכית עדין (240-320) כדי להשיג גימור חלק ומושלם. הקפידו ללטש בתנועות עדינות ואיטיות.
ככלל, אפשר ללטש גם עם מכונה חשמלית הנקראת מלטשת. גם היא מחולקת לגדלים, סוגים, צורות וחברות שונות. כשעובדים עם מכונת לטש כמובן שהעבודה תהיה מהירה יותר ולרוב גם יסודית יותר. המלטשת הנפוצה והמומלצת בקורס של דוד משה היא המלטשת האקסנטרית.
לאחר שלב הליטוש העדין אפשר לחשוב שסיימנו את העבודה אבל בהחלט מומלץ לבצע שלב נוסף לפני יישום הגמר.
חשוב להבין, חומרי הגמר (צבע על כל סוגיו) מגיעים כחומר רטוב. בשלב הליטוש בעצם השאיפה היא להוריד את כל הסיבים של העץ. כל מה שבולט החוצה ולא נעים למגע. בתהליך הליטוש לא כל הסיבים עפים מהעץ אלא חלקם נצמדים למשטח, כמובן לא משהו שנראה לעין אבל חשוב להבין שהסיבים האלה לא הוסרו מהעץ.
עכשיו בואו נדמיין מה קורה לעץ ברגע שמרטיבים אותו, הוא כמובן מתנפח. אם אנחנו מבינים את הבסיס הזה של התגובה של עץ לחומר רטוב (חומר הגמר) אנחנו מבינים שהסיבים שהשתטחו על המשטח בשלב הליטוש עלולים לעלות כתוצאה מההרטבה של העץ ובעצם “להרוס” את הליטוש שעבדנו עליו כלכך קשה.
בשלב הזה מה שמומלץ לעשות הוא פשוט להרטיב את העץ. כן כן, במים. אני אוהב לעשות את זה בעזרת שפריצר מים ומטלית כלשהי. ככה אני עושה בכל הסדנאות כבר תקופה ארוכה.
אחרי שהרטבנו את העץ ונתנו לו להתייבש, בעצם העלינו בכוונה את הסיבים “הבעיתיים” של העץ.
עכשיו ניתן לחזור על תהליך הליטוש משלב “ליטוש עדין” משהו בין ניירות 180/220 ומעלה עד לתוצאה הרצויה.
עכשיו אחרי שליטשנו בפעם השניה אחרי ההרטבה, נוכל ליישם את חומר הגמר שלנו בלי לחשוש שהעץ יעלה סיבים לא רצויים ויהרוס לנו את הליטוש.
אז לסיכום,
תזכרו את הסדר הזה של דוד משה לליטוש נכון. מלטשים בהדרגה עד לתוצאה שרוצים להגיע אליה. לאחר מכן מרטיבים את העץ במים ונותנים לו להתייבש. אחרי הייבוש מלטשים שוב עד לדרגה הרצויה והעץ שלנו מוכן לקבל כל חומר גמר שתרצו ליישם עליו.
מקווה שהמאמר הועיל והעשיר אתכם, מוזמנים לפנות אליי בערוצים השונים ולהתרשם משלל הקורסים של “המכללה למקצועות הידיים” של דוד משה.
זמין לכם תמיד.
בהצלחה!